שמי מיכל ואני מכירה את צביה קרוב לעשור. לפני כארבע שנים התחלנו מסלול צביה ואני, היא כמטפלת ואני כמישהי שזקוקה לעזרה. כשאני מסתכלת אחורה לתחילת הדרך ורואה את עצמי היום אני מבינה שחלו שינויים גדולים, אני בן אדם אחר. צביה הושיטה לי יד, הסבירה לי איפה אני, הסבירה לי מהו המצב בו אני נמצאת ומה השורשים שלו, איך להבין את עצמי ולהשתמש בכל מה שיש בי בצורה מאוזנת מודעת ושמחה, נגענו בנושאים שלעולם לא פתחתי, פחדתי! מי בכלל ניגש אליהם! נושאים שרק הכעס מהם תמיד עלה והשתלט על כל חלקה טובה. צביה בעדינות ובעקשנות באהבה ובידע רב, ראתה מעבר, חיברה נושאים ופיצלה אותם מחדש. התהליך הזה חזר על עצמו שוב ושוב, כל פעם עלה מנושאים שונים. טיפלנו בהרבה נושאים ובכל נושא עוד ועוד פעם עד שההבנה נטמעה והייתה לשגרה. תמיד הרגשתי שעלי רק לעשות את הצעד הראשון להחזיק בידה וללכת בעצמי. למדתי להקשיב לה לשמוע אותה ובכך לשמוע ולהקשיב לעצמי. אני מודה לצביה שטיפלה בי באהבה לאורך קשיים בלתי נתפסים, בעיקר לימדה אותי לראותם בצורה אחרת לגמרי. צביה טיפלה בי אך ללא תלות היום אני מטפלת בעצמי ותודה רבה צביה יקרה.